זלצר נ' מוניות פלטין (1984) בע"מ

פסק דין

1.לפנינו תביעתו של התובע להכיר ביחסי עובד מעביד בינו לבין הנתבעת ועל בסיס הכרה בקיומם של אלו, לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ותנאים סוציאליים נוספים.

ואלו העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, כעולה מחומר הראיות:

2.הנתבעת הינה חברה פרטית המנהלת תחנת מוניות.

3.התובע, יליד שנת 1946, מספק שירותים לנתבעת החל משנת 1969 ועד היום (עדות התובע בעמוד 12 לפרוטוקול, שורות 25-26).

בין השנים 1975 – 1985 נתן התובע שירותי הנהלת חשבונות לנתבעת;

בין השנים 1985 – 1987 נתן התובע שירותים כנהג מונית בנתבעת;

בתקופה 1/1988 – 15/4/2010 שב התובע ליתן לנתבעת שירותי הנהלת חשבונות;

בחודש 4/2010 חדל התובע מלמלא תפקיד מנהל חשבונות ושב ליתן שירות כנהג מונית בנתבעת (סעיף 76 לתצהירו) והוא ממלא תפקיד זה עד היום.

(עדות התובע בעמוד 15 לפרוטוקול).

4.הנהלת הנתבעת היא שקבעה ואישרה את שכרו של התובע לאחר משא ומתן שניהלה עמו (סעיף 9 לתצהירו של מר יהושע קרפנוס שהיה בעל מניות בנתבעת).

5.מאז שנת 1976 התמורה המשולמת לתובע משולמת לו תמורת חשבוניות מס והוא מדווח לרשויות המס כנהג מונית עצמאי (עדות התובע בעמוד 16). כך גם משולמת התמורה לכל יתר בעלי המניות האחרים בנתבעת, הנותנים לה שירותים שונים מעבר לשירותים כנהגי מוניות (ראו למשל עדותו של מר יהושע קרפנוס בעמוד 10 לפרוטוקול שורה 31). היו מספר חודשים בהם שולם שכרו של התובע כנגד תלושי שכר.

כאשר סיפק התובע לנתבעת שירותים כנהג מונית ציין על החשבוניות כי התשלום הינו בגין "נסיעות באשראי" וכאשר סיפק לנתבעת שירותי הנהלת חשבונות, דווח על שעות אלו בחשבוניות ובדוחות הכספיים של הנתבעת כעל "ביטול זמן", "הנהלת חשבונות" (עדותו בעמוד 21 לפרוטוקול; סעיף 22 לתצהירו של מר בעל המניות מר יהודה לוי, נספח 3 לתצהירי הנתבעת).

6.החל משנת 1986 מחזיק התובע בשתי מניות (את המניה השניה קיבל בשנת 1988) מסוג "רגילות" בנות 0.01 ₪, כאשר חלוקת הון המניות בנתבעת הינו 30,000 מניות רגילות בנות 0.01 ₪ כל אחת (דו"ח רשם החברות צורף כנספח 1 לתצהירי הנתבעת).

כן שימש העובד במשך שנה אחת, 1988, כחבר הנהלה.

7.התובע נתן שירותיו עבור הנתבעת בין השעות 8:30- 12:30 ובהמשך היום מהשעה 15:30 עד שעות הערב.

בשעות הבוקר המוקדמות (עד השעה 8:30) ובשעות הצהריים (בין 12:30 -15:00) ביצע התובע הסעות ילדים שלא עבור הנתבעת, אלא עבור חברת "סמי מנחם" שבבעלות מר סמי מנחם שאף הוא בעל מניות בנתבעת, והוא שב לעבודתו בנתבעת בסביבות השעה 15:30 – 16:00 עד הערב (סעיף 15 לתצהיר התובע, עדותו בעמוד 13 לפרוטוקול ובעמוד 14, שורות 1-6).

8.בחודש 3/2010 התבקש התובע על ידי הנהלת הנתבעת לחתום על "הסכם לרכישת שירותים" עם הנתבעת (נספח י' לתצהיר התובע) הקובע כי בין הצדדים אין מתקיימים יחסי עובד ומעביד וכי התובע הינו קבלן עצמאי המספק שירותים לנתבעת. לאחר שפנה לייעוץ משפטי, הודיע התובע לחברי הנהלת הנתבעת, כי אינו מתכוון לחתום על ההסכם ובתגובה הודיע לו מר יהודה לוי, מהנהלת הנתבעת, כי הוא יחדל מלשמש בתפקיד מנהל החשבונות של הנתבעת.

ביום 21.7.2010 פנה התובע אל הנתבעת בטענה כי היא קיזזה בניגוד לתקנונה, את סכום האגורות בכל נסיעה ושילמה לו רק בשקלים שלמים. ביום 26.7.2010 פנתה הנתבעת לתובעת במכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים בטענה כי התובע הפר התחייבויותיו כלפיה, וגרם לה נזקים כספיים.

9.ביום 23.6.2010 פנה התובע, באמצעות ב"כ, אל הנתבעת בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות (נ/1).